הזמנה לצאת אל הרחובות

14.9.08 • 10 תגובות מפגשים
תגיות: בחירות, דב חנין, דמוקרטיה, קמפיין, רחובות

הימים טרופים, אז לא יצא לי לכתוב על זה, אבל ביום שלישי האחרון היינו בכינוס פעילים של "עיר לכולנו" באזורי לב העיר והצפון הישן, והאנרגיה היתה מדהימה. היו קרוב ל-200 איש להערכתי, שבאו כולם בלי שהעניין הזה פורסם ברשת באיזה מקום, רק מאימיילים וטלפונים. היו שם אנשים צעירים ומבוגרים, פעילים ותיקים בענייני תל-אביב ומי שזו הפעם הראשונה שלהם, או הפעם הראשונה מזה שנים, שהם משתתפים במשחק הפוליטי. היתה אנרגיה מדהימה. דב עלה ודיבר קצת, והפעם יותר מהפעמיים הקודמות שראיתי אותו, הוא שידר שאפשר לנצח. וזה טוב, כי באמת אפשר לנצח, וזה רק ה"אי אפשר לנצח" שמוריד את הסיכויים לנצח באופן מהותי. ודיברו מי שאחראים על פעילות השטח בלב העיר ובצפון הישן, להב ושרון, והמסר שלהם, מעבר להדרכה הבסיסית, היה שיש עכשיו חודשים לגעת בכמה שיותר אנשים, לעשות שיחות, להשמיע ולשמוע על כל מה שחשוב לנו, על תחבורה וחינוך ודיור והזנחת הדרום.

שרון ולהב, כמו שני ראשי האזורים האחרים, מוציאים עכשיו כל יום צוותים לרחובות. ראיתי אותם בחמישי בשישי ובשבת. כל יום הם בחוץ. הם באים, מחלקים פליירים, לוחצים יד. מדברים. מי שרוצה להצטרף אליהם יכול לעשות את זה כאן. אני מקווה שייצא לי לצאת איתם לסיבובים בשבועות הקרובים. אבל גיליתי ביום שישי, כשעטיתי עלי את חליפת האיידוב שלי ויצאתי לפגוש חברים בעיר, שגם בלי פעילות מאורגנת, ואפילו בלי להתאמץ, אפשר לעשות עבודה. הלכתי לשתות משהו בצהריי שישי, והחבר שפגשתי הגיב לחולצה ב"אתה יודע שאין לנו סיכוי". לא ידעתי בכלל שהוא משלנו, אבל ביליתי את עשר הדקות הקרובות בלנסות ולהעביר לו את האמונה שלי, שמגובה במספרים, שאפשר להחליף את חולדאי. מפה לשם הצטרף חבר של החבר. איש מבוגר יחסית. דיברנו על כל מני, ואז שאלתי אותו אם הוא יודע על הבחירות בנובמבר. הוא אמר שהוא אנרכיסט, ושהוא לא מצביע. לחצתי עוד קצת, והסתבר שהאיש הצביע חד"ש עד לפני כמה שנים, אבל הפסיק שתמר גוז'נסקי פרשה. "אבל דב הוא איש טוב", הוא אמר, ותוך דקה הבטיח גם להצביע לדב (את עניין "עיר לכולנו" הוא צריך לבדוק, הוא אמר. איש רציני) וגם להפעיל את הצוות הישן שלו, שזרועות שלו שלוחות מבוגרשוב ועד שכונת התקווה. והוא בכלל לא ידע שדב חנין מתמודד, הוא בכלל לא ידע שיש בחירות. הרגשתי שעשיתי את היומית שלי בגדול.

וכל יום הוא יום של שיחות, שקורות מעצם זה שהן קורות. וכל יום נפגשים עם אנשים מכל מני מעגלים, בין חברים טובים לזרים שחולקים איתכם רגע. ולא מספרים את זה בחדשות, כי שם אוהבים שלטים גדולים, אבל השיחות האלה מכריעות בחירות. להגיד לעוד בנאדם מה אתם, אנשים כמוהם, חושבים, אפילו אם הם לא מקבלים את זה, אפילו אם בסוף השיחה נפרדים חלוקים, זה מה שבאמת משנה. לא סתם בכל מערכת בחירות הפרשנים מופתעים. יש רובד שלם, מהותי עד כאב, שאי אפשר לראות למעלה.

יש ציטוט שמצאתי על שער אחורי של איזה מגזין. לא ברור לי של מי הוא, אבל אני אוהב אותו. הוא אומר ש"הפוליטיקה האמיתית נקבעת בחיי היום-יום, לא בכנסת. והדמוקרטיה האמיתית נשמרת ברחוב, לא בקלפיות". ואני יצאתי לרחובות האלה, לקיים דמוקרטיה כהלכתה, דמוקרטיה של שיחות. אני מזמין אתכם להצטרף. לא תאמינו איזה כיף זה.