ארכיון חודש נובמבר, 2008

כיף חנין

קבלו צבר תמונות ממסיבת הניצחון מלפני יומיים, שצילם אורן זיו. יצא מקבץ באווירה מפלגתית, אז למי שלא היה, נגיד רק שמעבר לקומרדים הנבחרים היו גם הרבה אנשים כיפיים שצרכו אלכוהול כפי צרכם וייצרו אוויר שמח כפי יכולתם, באווירת הניו קומוניזם.

אם למישהו יש תמונות שמאשרות את מה שאמרתי, שישלח ל-citydov.org@gmail.com


Created with Admarket's flickrSLiDR.

חבר מועצה? בוא בשישי לפארק קריית ספר

אנחנו נהיה שם בפיקניק השבועי.

"ירוק במקום בטון", ועד הפעולה למען פארק קריית ספר בלב העיר, מזיז לכבוד החורף את הפיקניק השבועי הקבוע לימי שישי ב-14:00. לרגל המאורע ולציון התחלפותה של מועצת העיר, הזמין ועד הפעולה את כל חברי המועצה – ותיקים כחדשים, ומכל המפלגות – להגיע לפארק ביום שישי הקרוב כדי להביע את דברם ואת תמיכתם בהקמת הפארק שהובטח לתושבי לב העיר בעתודת הקרקע הציבורית האחרונה באזור – קרקע שראש העירייה מעוניין להקים בה בנייני מגורים. נתראה שם (מפת גישה).

המכתב שנשלח לחברי מועצת עיריית תל אביב

עודפי פרופגנדה

תמר שלחה את שלוש התמונות המדהימות האלה. קצת להיזכר רגע, דווקא כשאנחנו עסוקים בלהגיד כמה הולך להיות קשה ורציני באופוזיציה והכל, שלפחות חלק מהקטע כאן היה לעשות הפוליטיקה הזו קצת כיפית.

קודם כל, מגנטים למקרר (שימו לב לראש הדב'חה המעופף. פריקי):

והנה יצירות של בריג'יט – תיקי-צד ותיקי קניות:

מסיבת ניצחון

ההזמנה אומרת:
"היה קמפיין היסטורי, שלא נראה כמותו, וההישגים חסרי תקדים: יצרנו דיון אמיתי במקום שהיה שקט מדי במשך 10 שנים, הפכנו אלפים
לפעילים אקטיביים וניצחנו בבחירות למועצת העיר.

עכשיו הולכים לעבודה אופוזיציונית קשה, נחושה ורצינית. תוך כדי כך נקרא להמוני הפעילים לעזור לנו להמשיך את התהליך הפנימי בתוך בתנועה, על שלל הפורומים שלה.

אבל לפני שצוללים לשם עד הסוף, רצינו להזמין את כולכם למסיבת תודה. אחרי הכל, מדובר באחת החוויות הכי מרתקות, הכי גדושות והכי כיפיות שכל אחד ואחת מאיתנו עבר/ה. אחרי הכל, מדובר בניצחון – וראוי לחגוג זאת בקול רם, כמו שרק עיר לכולנו יודעת לחגוג".

החפלה של עיר לכולנו ודב חנין
יום ראשון
ZIZITRIPO קרליבך 7
20:00-21:00 ברכות והרמת כוסית
21:00- ריקודים

לדף המסיבה בפייסבוק

עיר לכולנו מסרבת למו"מ עם חולדאי

דב חנין נפגש היום עם רון חולדאי ובישר לו כי עיר לכולנו תשב באופוזיציה. בפגישה, שבה נכחו סגניו של חנין בראשות הסיעה, רוחיק וולנר ואהרון מדואל, וכן פרופ' דני רבינוביץ, הציע ראש העיר לעיר לכולנו להיכנס למשא ומתן קואליציוני – ונתקל בסירוב מצד הנהגת התנועה.

"השיחה היתה פתוחה ומנומסת, אך הסתיימה בלא כלום", מספר חנין. "אנחנו הצגנו את הדרישות שלנו לשינוי המדיניות העירונית בארבעת הנושאים המרכזיים שמעסיקים את עיר לכולנו: תחבורה ציבורית יעילה ונגישה, דיור בר השגה, חינוך והחזרת הכח לתושבים. חולדאי טען כי הוא כבר עשה את כל מה שהוא יכול לעשות בנושאים אלה והציע להתחיל במו"מ קואליציוני. אנחנו כמובן אמרנו שאין שום בסיס להתחיל במו"מ כזה, ושמה שמעניין אותנו הוא לשנות את המדיניות העירונית ולא לזכות בג'ובים".

**

משמח לשמוע שבתל אביב הולכת להיות, לראשונה מזה שנים, אופוזיציה עירונית אמיתית. כזאת שמצד אחד תגן ותנסה לחסום השתולליות שלטוניות, ומצד שני תיזום, תתקיף ותעלה הצעות לסדר היום. לעיר לכולנו יש יו"ר שיודע איך לעבוד ולהזיז דברים מהאופוזיציה. הוא כבר התחיל לעבוד. עכשיו רק נותר לקוות שמרצ לא תתבלבל ותיכנס בטעות לקואליציה של חולדאי, אלא תהווה תוספת משמעותית ואיכותית לאופוזיציה הזאת.

(והנה תמי זנדברג שואלת את הציבור אם לדעתו מרצ צריכה לשבת באופוזיציה או בקואליציה. הגיבו, ועיזרו לחברינו לדרך להחליט).

עיר לכולנו 2008 – רגעים בקמפיין

באדיבות עדשתה של מורן בית הלחמי.

דב חנין, לייב על הבמה, מדבר על בלוגים, צוותא, מחר

זה קורה מחר, יום שלישי, ב"צוותא", ב-20:30, בערב לכבוד השקת הספר "הופכת עולמות" של הסופרת והבלוגרית קורינה. בדף של האירוע זה עדיין לא כתוב, אבל קורינה בעצמה התקשרה אלי לפני כמה דקות, והודיעה לי ש(בעזרת האסרטיביות המרשימה שלה – תוספת שלי)הצליחה לשכנע את דב לבוא ו"לתת עדות" כדבריה על מה שקרה בחודשים האחרונים עם האינטרנט.

בלי קשר, אני אהיה שם, ואדבר על מה שיצא לי לראות בחודשים האחרונים, ברב שיח על שינוי חברתי בעזרת בלוגים.

תבואו.

אם יש תכונה שאני מעריץ, זו נמרצות

דב חנין ועיר לכולנו מתחילים לעבוד. בסוף השבוע שלח חנין שני מכתבים לראש העירייה. במכתב הראשון דורש יו"ר עיר לכולנו כי חולדאי יפרסם את ההסכמים הפוליטיים שערך בתקופת הבחירות עם סיעות אחרות הרצות למועצה, כמתבקש ע"פ חוק, ומזכיר לראש העירייה כי "דוח מבקר המדינה המדינה על הסכמים קואליציוניים ברשויות המקומיות שהוגש לכנסת בפברואר 2008 כלל התייחסות וביקורת על ליקויים בעניין זה בת"א-יפו".

במכתב השני, מבקש חנין מחולדאי שיפרסם "ללא דיחוי" את טיוטת תקציב 2009 של העירייה, וקורא לקיום לדיון מעמיק בנושא במועד המוקדם ביותר. עוד קודם לשליחת המכתבים, התכנסה הסיעה המורחבת של עיר לכולנו לישיבה ראשונה לאחר הבחירות והחליטה לתפקד כאופוזיציה פעלתנית ויוזמת במועצת תל אביב.

**
יותר מדי אנשים אכלו את הספין על כך שחנין "עוזב את תל אביב וחוזר לכורסא הנוחה בירושלים", מהם גם אנשים שהצביעו לו ולעיר לכולנו. לי, באופן אישי, היה ברור שדב כאן בשביל להישאר. שני המכתבים המהירים האלה אמורים לגרום לחברים מתחילת הפיסקה לחשוב שוב, אבל לי הם מרגישים מאוד טבעי – זוהי רק יריית הפתיחה, הצהרת הכוונות. אחרי שנים עם אופיזיציה של חבר מועצה אחד, חולדאי הולך להתרגל לווליום אחר לגמרי: 5 טורבו-חברי-מועצה (מינימום) שעושים רעש כמו 20 + דב חנין אחד עם מינוף תקשורתי של חבר כנסת ונמסיס עירוני.

אופוזיציה פעלתנית, אם כן. וכמי שעקב וראה את פעילותו הנמרצת של ח"כ חנין מספסלי האופוזיציה האחוריים ביותר בכנסת ישראל, את כשרונו ליצור קואליציות-נושא בלתי צפויות ואת יכולתו לסמן ולקדם מטרות מול ההתנגדות והעוצמה של משרדי ממשלת ישראל, אני יכול רק לדמיין בהנאה כיצד נראית פעלתנות אופזיציונית כזאת במועצת העיר.

פברואר 2007

זה הסרטון שאובמה שחרר קצת לפני שהודיע על ההתמודדות שלו על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות. מה שמעניין כאן, לא פחות מההשענות הזו על האינטרנט למן ההתחלה של הקמפיין, זה מספר הצפיות בסרטון הזה. 17 אלף איש, שזה כולל את כל מי שהגיע מאז דרך כל מני כתבות וחיפושים. זו היתה ההתחלה לנשיאות ארה"ב.

איך "בועת" ה"אינטרנט" "הפסידה" בבחירות בתל אביב יפו

הבחירות והבחילות

רוני שני כותבת בכלכליסט על מה שהיא תופסת ככשלון של הפעילות האינטרנטית למען דב חנין ועיר לכולנו בבחירות המוניציפליות של תל אביב יפו. בניגוד למצב הדברים אצל הזוכה בבחירות, רון חולדאי, אנחנו לא היינו קמפיין האינטרנט הרשמי של התנועה ומועמדה – להם לא היה כמעט תקציב ולא היה קמפיין אינטרנט, למעט האתר המוצלח והודעות לתומכים באימייל ובפייסבוק. אנחנו היינו קבוצה של כמה עשרות עד מאות אנשים, תושבי תל אביב, שהם במקרה גם פעילי רשת ולעתים גם בלוגרים, שהחליטו לא לשבת על התחת אלא להביע עמדה ולתת מזמנם וממרצם למען קידום מטרות שהם מאמינים בהם. כאמור, היו גם פעילים רבים שעשו עבודת שטח, במובן הישן של השטח, ורבים מהם פעלו גם שם וגם כאן. יכול להיות שלא עשינו עבודה טובה; יכול להיות שלא עשינו די; אבל עשינו.

לכווץ את האקטיביזם הבריא הזה ל"בועה" או "ברנז'ה" זו ציניות עלובה ועצובה, שנראית עלובה ועצובה עוד יותר כשהיא מגיעה מתוך התקשורת הממוסדת, שברובה המוחלט לא טרחה להתעמק בסוגיות החשובות שעמדו על סדר היום המוניציפלי אלא הסתפקה באנקדוטות וסיפורי צבע (גיא לרר מערוץ 10, כמשל, הסתובב בתל אביב בערב הבחירות וראיין אנשים בבתי קפה, כאילו למד עיתונות בפקולטה לקלישאות תקשורת מהאייטיז על שם "גרה בשינקין, שותה בקפה תמר"). מזל שפעילות האינטרנט היא כזה גימיק לוהט בעיני התקשורת, אחרת אולי לא היינו שומעים בכלל על ההתמודדות בתל אביב, אני נאלץ להודות בצער.

"בתור תושב האינטרנט אני חייב לומר שההתגייסות והמלחמה בין תומכי חנין לאנשי חולדאי ברשת פשוט גרמו לי לבחילה", מצטטת שני את פעיל הרשת הוותיק ירדן לוינסקי. אולם בעיניי, בחילתו של לוינסקי וטרוניותיהם של שני ואחרים נגד "ספאם מוניציפלי" עדיפים על בחירות שקטות, נקיות ומנומסות שבהן תושבים לא נוקטים עמדה ומועמד אחד מתאפק לא להירדם על הפרצוף בזמן שהוא מתמודד נגד עצמו. מי שלא יכול לסבול את חומו של המטבח הדמוקרטי, שלא יתלונן אחר כך על איכות המזון.

מכה אפורה

עוד כותבת שני:

הבעיה האמיתית באה לידי ביטוי במשפט שכתב רועי בית-לוי [בכתבה בהארץ]: 'השטח של תל אביב נותר אפור בקמפיין הזה'. בפועל, אחוז ההצבעה נותר נמוך יחסית, ועמד על 36% בהשוואה לכ-30% בבחירות 2003. נראה שכמרבית שכניהם, גם התל אביבים לא קוראים בלוגים ומעדיפים להפגין אקטיביזם בעיקר בסלון. דווקא בערים אחרות, שלא כיכבו בבלוגספירה, ביניהן ראשל"צ, באר שבע או ירושלים (כשהמועמדים של זו האחרונה, נסייג, הפגינו נוכחות בפייסבוק) – הצליחו לעשות מהפך אמיתי בקלפי.

השטח לא נותר אפור. פעילים (תומכים מתנדבים, לא שכירי שלט) יצאו לרחובות, חילקו עלונים, החתימו תומכים ודיברו על לבם של מצביעים פוטנציאליים. שלטי תמיכה (פלריגים שנתלו על ידי תומכים ממרפסות הבתים, לא שלטי חוצות שכל מה שצריך בשביל להעלותם זה כסף) פרחו ברחבי העיר, ולפחות במרכזה עיר לכולנו כיכבה ברובם. המועמד המוביל נגד ראש העיר המכהן קיים עשרות חוגי בית, וסרטונים בהם הוא שוטח את עמדותיו הועלו לאינטרנט לטובת מי שנבצר ממנו להשתתף. אנשים דיברו (גם באינטרנט המשוקצת, שבמערכת בחירות שבה יש לדבר ולהתווכח על סוגיות פוליטיות, גם היא שטח) על הדברים שמפריעים להם בעיר, ועל איך אפשר לפתור אותם, גיבשו דעה או רעננו וחידדו את דעותיהם הקיימות. אלף איש הגיעו לעצרת התמיכה בחנין ועיר לכולנו בגן מאיר. פעילים (מתנדבים) איישו קלפיות, וחבריהם עמדו ברחוב ביום הבחירות ונתנו דחיפה אחרונה של שכנוע מצביעים מתלבטים.

כל זה רחוק מאוד מאפרוריות של מערכת בחירות רדומה עם מועמד בטוח שלא רואה צורך אפילו להתראיין בתקשורת מרוב שנצחונו מובטח על מגש של הרבה מאוד כסף.

ההצלחה ומה שאחריה

6% יותר מצביעים, עלייה של 20% לעומת הבחירות שעברו, זה לא כשלון; יותר משליש מקולות המצביעים למועמד קשה למכירה, שמשהוכרזה מועמדותו נחשב להזיה חולפת, ומשזו תפסה תאוצה סומן על ידי המתנגדים כ"טרנד", זה לא כשלון; עשרים אלף מצביעים וחמישה מנדטים במועצה, כמספרם של המנדטים של מפלגת השלטון, למפלגה חדשה, שלא נולדה מגימיק פופולרי עשר דקות לפני הבחירות על כוס בירה אלא לפני חודשים רבים ועמוסי אקטיביזם אמיתי שקשה למכור בסאונדבייטים, זה לא כשלון; ומנהל קמפיין אינטרנטי מתחרה, שבינו ובינינו לא שררה חיבה, שמחמיא לפעילות וקורא לראש העירייה להקשיב למתנגדיו ולנסות להתמודד עם הבעיות שהם העלו, זה לא כשלון.

חבריי ואני הצטרפנו לשדה המאבק הפוליטי ותרמנו לו את מה שאנחנו יודעים לתת, בזמן הקצר שהיה לעשות את זה. רוני שני במאמרה תורמת לו ציניות וריפוי ידיים מצערים, שעלולים לגרום לקוראיה להאמין שאין תקווה ואין טעם באקטיביזם אינטרנטי. אם למדנו משהו מהבחירות בתל אביב יפו הרי זה שהאינטרנט מעצימה את כוחו הפוליטי של הפרט, התושב, האזרח. עכשיו אנחנו צריכים ללמוד להשתמש בה לשפר את חיינו גם בתקופות שבין מערכת בחירות אחת לרעותה.

(הפוסט פורסם במקור בבלוגי חדר 404 ברשיון cc-by-sa)

« דפדוף אחורה

המדריך

טישרט I DOV, כבר יש לך?

כתבו עלינו

בעיתון! באינטרנט! אנחנו על המפה. לארכיון העיתונות של בלוג citydov.org הקליקו כאן

דב הטוויטר